במסגרת ציון 50 שנה למלחמת יום כיפור ,בעיתון "מעריב online חדשות מהארץ והעולם,צבא וביטחון" מסופר על "גיבור עולם" סיפור הגבורה של הלוחם אדם צין שחילץ את חבריו מהנגמ"ש במלחמת יום כיפור".בכתבה זו מסופר על מנחם דביר שאדם צין הציל אותו.
סיפור פציעתו של מנחם (דוד) דביר מסופר כאן באתר,באירוע של שנת 1973.
כיום 50 שנה לאחר פציעתו,מסופר על מפגש מרגש בין מנחם ובין אלמנתו של אדם צין ובין ששון באסל.
מנחם נפצע מטיל סאגר שנורה לנגמ"ש שהוא היה בתוכו.הנגמ"ש היה בוער וכל מי שהיה בתוכו נפצע.ששון באסל שהיה בנגמ"ש ונפצע,ראה את אדם צין מחלץ את החיילים הפצועים מתוך הנגמ"ש.באסל העיד על גבורתו של אדם שחילץ את מנחם האחרון שנותר בנגמ"ש השרוף.תוך כדי החילוץ,אדם חטף כדור ונהרג ונפל על מנחם.אדם צין קיבל צל"ש הרמטכ"ל.
הכתבה בעיתון מספרת על המפגש לאחר 50 שנה.
נאוה זיו אור (צין) וששון באסל נפגשו כל שנה באזכרה. לאורך 30 שנה מנחם דביר היה בטוח שששון באסל נהרג.לאחר 30 שנה מנחם קיבל טלפון לגבי אזכרה לאחד החיילים שנהרגו.נאמר למנחם שגם ששון באסל יבוא לאזכרה.כששון סיפר למנחם איך הוא ניצל,הבין מנחם איך אדם צין קיבל צל"ש.
ששון ומנחם הכירו אחד את השני.את יתר החיילים בנגמ"ש הם לא הכירו כי שעה לפני הקרב,הגיעו 2 אוטובוסים עם חיילים מג'וליס.חילקו אותם בין הנגמ"שים.לנגמ"ש שבו היה מנחם הגיע אדם צין ועוד 5-6 חיילים.
מנחם דיבר קצרות עם אדם כי שניהם למדו בישיבה תיכונית.
כשהנגמ"ש כבר בער,ראה ששון באסל את אדם צין מוציא את מנחם וגורר אותו מטר אחרי מטר.
נאווה מספרת ששמחה לשמוע מששון על השעות האחרונות של בעלה לפני שנהרג.
נאווה מספרת שאת מנחם היא מכירה הרבה שנים,כי נאווה למדה שנה באולפנא "צפירה" בצפריה שבו גר מנחם.אחותו עדינה היתה מדריכה של נאווה באולפנא.
מנחם הגיע כל שנה לאזכרה,מנחם לא ידע שששון באסל חי.לראשונה ששון סיפר לנאווה שבעלה הציל את מנחם.מנחם לא ידע שאדם הציל אותו ונהרג.
מנחם מספר שאדם הציל את חייו בלי להכירו,וחגי בנו של מנחם תרם כליה כדי להציל אדם שהוא לא מכיר.
ששון באסל שואל ותוהה למה שלחו את הנגמ"ש לכבוש את מוצב "חמוטל" כשהפסקת האש כבר היתה באוויר.
נאווה גרה בירושלים.היא למדה חינוך מיוחד באוניברסיטה ותואר שני במנהל עסקים ומשפטים.היא נישאה בשנית ובשלישית ויש לה בת.נאווה חברה של אלקה מנור מצפריה,משה שטרן למד עם אדם צין.בנו של אדם צין גר כיום בצפריה.
ששון מספר שאדם תפס את מנחם מבית השחי ומשך את מנחם צעד אחר צעד ודחף עם הרגליים את עצמו.אחר כך הגיעו חיילים מהצנחנים,ביניהם יוסי רפפורט ממושב נחלים שנשוי להניה לזר מצפריה.החיילים צעקו "מישהו חי?" מי שלא הגיב הושאר במקום עד להסכם ההפרדה ורק אז הוחזרו הגופות.לנאווה הודיעו שבעלה נעדר הוא היה נעדר במשך 6 חודשים.היא קיוותה שהוא שבוי.
אדם היה בן 23 בנופלו.הוא לא קיבל צו 8,הוא רץ מבסיס לבסיס כדי שיגייסו אותו.יומיים לפני סוף המלחמה גייסו אותו.
אדם נהרג ביום הנישואין שלו ושל נאווה בת ה-20 כשבנם היה בן חודש וחצי.
כיום נאווה משמשת כרכזת ארגון אלמנות ויתומי צה"ל בירושלים.הארגון פועל לרווחת האלמנות והיתומים שבני זוגן או אביהם נהרגו מאז מלחמת השחרור ועד היום.