בצפריה רוב המייסדים דיברו באידיש.כיום דוברי האידיש הם בעיקר בקרב החרדים,ששפת הלימוד שלהם היא באידיש.
אידיש שימשה את יהודי מזרח אירופה כבר לפני כ-1000 שנים,החל מהמאה ה-10 לספירה.
כשהחלו יהודים מצרפת וצפון איטליה להגר לגרמניה,נולדה האידיש,שהיא ניב של הגרמנית.הגרמנית נכתבת באותיות לטיניות .האידיש נכתבת באותיות עבריות.
עם הזמן התערבבו בשפת האידיש,ביטויים עבריים,ארמיים,סלאבים,רומאנים.הניב כונה יידיש שפירוש המילה יידיש היא ניב יהודי. כך היה 300 שנים.
כשהיהודים החלו להגר מזרחה,בעיקר לפולין,נדדה איתם האידיש והתפשטה בכל רחבי היבשת.
האידיש נחלקה לדיאלקטים (מתוך "הרשות הלאומית לתרבות האידיש" באינטרנט):
אידיש מערבית-של יהודים בגרמניה,הולנד,שווייץ.
אידיש תיכונה-של יהודים בפולין וגליציה,מזרח סלובקיה,מזרח הונגריה ורותניה הקרפטית.
אידיש צפון מזרחית-של יהודים בליטא,לטביה,אסטוניה,בלארוס,צפון פולין וצפון אוקראינה.
אידיש דרום מזרחית-של יהודים ממזרח אוקראינה,גליציה המזרחית ורומניה (כולל בוקובינה ומולדובה).

במאה ה-19 יהודי אמריקה הביאו את השפה מאירופה,והאידיש הפכה לשפת היהודים במרבית קהילות אירופה.
האידיש הפכה לשפה הבלעדית בשטייטל והעיירות היהודיות המיושבות במזרח אירופה.
באידיש הקימו תיאטרון,שירה,ספרות והגות ושאר האמנויות.
בשולחן האוכל בשבת תיארו באידיש את המאכלים:קרעפאלך,בעבאלאך,קניידלאך,שלישקלאך,פרפאלך ועוד.
כיום היידיש הולכת ודועכת כשפת דיבור,במיוחד מאז השואה,שכן נרצחו מליוני דוברי אידיש.
בתחילה,בישראל, אסור היה לשחק באידיש,כי האידיש היתה גלותית ולא התאימה לישראליות.
כיום בעיקר החרדים מדברים ולומדים באידיש,אצלם האידיש היא שפת הדיבור.
טיש,זיץ,רבצן-ביטויים שנלקחו מהמקורות . אצל החרדים האידיש היא שפה סגורה בפני כלל ישראל.
אצל הדתיים לאומיים יש התייחסות לעולם החילוני: יורצייט,קידש,שבע ברויכס,שולם זוכר,שלישידס,רבה,רביניו,שאבס גוי,דוס,אפיקוירס,חבורה,חיידר,ישיבה בוחר,טרייפה,ריבוינו של עוילם,שבס,חניוק,מזיניק,אלטה מויד,חסנה,ייחס,מיידאלה,שוויגער,שווער.
בשנת 1945 בן גוריון אמר שהאידיש היא זרה וצורמת.בהתחלה הייתה סלידה מתרבות האידיש במדינה הצעירה,בשנת 1949 היה איסור רשמי למופעים באידיש והותרה רק ללהקות זרות שביקרו בישראל.כך הגיעו דג'יגאן ושומאכר,יוסןף בולוף. היה במאי ישראלי שהעלה הצגה באידיש ונתבע למשפט.
בשנת 1963 בן גוריון הסכים שישחקו באידיש,כי האידיש לא האפילה על העברית,והחלו להציג באידיש.
הציגו את ה"מגילה" 250 פעם.בשנת 1987 נוסד תיאטרון "היידישפיל" והועלו הצגות רבות למשל "געבירטיג",העיירה בוערת" ועוד.הם הציגו בכל העולם.
אנשי צפריה אהבו ,שנים רבות ללכת להצגות באידיש ונהנו מאוד במיוחד להיזכר בשפה מהבית."אידיש איז א-מחייה". "אידיש רצך אליין", "אידיש איז אשפראך"
בשנות ה-50,הילדים בצפריה דיברו עם הוריהם באידיש ובהתחלה גם בגן דיברו באידיש,והגננת התימניה רחל קיסר ידעה רק עברית.היה מעניין לראות איך גישרו על פערי השפה.
הנשים בקהילה דיברו ביניהם באידיש ולכן חלקם לא ידעו או גמגמו בעברית שבורה.
הגברים ברובם כן דיברו בעברית,בעיקר אלה שלמדו בישיבות והכירו את העברית מהישיבות.
כשהילדים קצת גדלו הם עזרו להוריהם בשפת העברית,ואף לימדו אותם לדבר ולקרוא בעברית.
בצפריה המייסדים גם דיברו הונגרית,כי בתקופת מלחמות העולם האימפריה האוסטרו-הונגרית נקרעה וחלקים ממנה עברו למדינות כמו צ'כוסלובקיה,רומניה
היהודים בקהילות אלו דיברו גם הונגרית.
לצפריה הגיעו עולים מצ'כוסלובקיה,הונגריה,רומניה וקצת מפולין.רוב המייסדים בצפריה דיברו אידיש והונגרית


עוד קצת ביטויים אידיש:


וועס אִיז ווערט, קֹוסְט,אוֹבֶר ליידער מִיקְנֶטְנִישׁ קוייפין מִיט גֶּלְט - מה ששווה עולה,אבל מה שבאמת שווה ,אי-אפשר לקנות בכסף.
מאנטאשׁ טְרָאחט אֵנְד גּוֹט לָאכְאט - אדם מתכנן ואלוקים צוחק.
גּוּטִינְיוֹ,הַפַּרְשַׁטְקְט מִיךְ, אוֹבֶר פְּאַרְשְׁטְרוּפּ מִיכְנִישְׁט.אוֹבֶר אָמוּל דְּשְׂרֵק אַרְגֶּאר וִי דֶּה קְרַנְק - אלוקים,תפחיד אותי,אבל אל תעניש אותי.אבל לפעמים הפחד יותר גרוע מהחולי.



זַיְט מִיר געזונט - תהיה לי בריא.
מֵיְן בֻּבָּה אוּנַד זַיִן זֶיְדָּה לִיגֹן אֵין דְּרַעֲרָד בְּיָדָהּ - הסבתא שלי והסבא שלו ,שניהם קבורים באדמה.
שׁרל'ה=מִסְפָּרַיִם, הַרְלֶ'ה=שְׂעָרָהּ, חָתוּל=קְצָלֶ'ה.
א גיטע אוּנַד א גַּעְזִינְטֶער יָאֵר - שתהיה שנה טובה ובריאה.


מקצת מהביטויים באידיש, שאספה וליקטה שושנה אמסטרדם בשנת תשפ"ב

גִּיסְטוֹ בִּיסְטוֹ - אַתָּה נוֹתֵן, אַתָּה מַשְׁקִיעַ.
לוֹפְט געשׁעפטען - עִסְקֵי אֲוִיר.
קְרִימַע ווֹיְגָעָן - בִּדְרָכִים עֲקַלְקַלּוֹת, לֹא בְּיֹשֶׁר.
טָרוּט בַּי טְרִיט - עָקֵב בְּצַד אֲגוּדָל.
פָּרַי וִי א פוֹיְגֶל - חָפְשִׁי כְּצִפּוֹר.
אַלְמָזִיסְטַע בְּרוֹט - לֶחֶם חֶסֶד.
א מִשְׁפָּחָה פיילער - פְּגָם, חִסָּרוֹן מִשְׁפַּחְתִּי.
א שְׁטִילֵעַ וואסער גְּרוֹבְּט טִיף - מַיִם שְׁקֵטִים חוֹדְרִים עָמֹק.
וַוייְט פוֹן אויגען,וַוייְט פוֹן הָאָרֶץ - רָחוֹק מהעיניים, רָחוֹק מֵהַלֵּב.
א קְלַאפּ פְּאַרְגֵּיְט,א וָארְט פַּארְבְּלֶיְבְּט - מַכָּה עוֹבֶרֶת וּמִלָּה נִשְׁאֶרֶת.
ווער עַס הֵאֵט מִיעֲלִיעַ,הֵאֵט דֵּי דָּאִיעַ - בַּעַל הַמֵּאָה, בַּעַל הַדֵּעָה.